Archivo para Agosto 2006
Tres monos sabios y yo
por Roberto Sánchez© 
Tres monos sabios y yo.
Uno calla, otro prefiere no ver y el tercero no quiere escuchar, y yo solo, en el escenario, intérprete de un monólogo forzado, por que ellos no quieren protagonizar un diálogo, han elegido la crítica destructiva. Pero hay una luz de esperanza, eres tú lector.
Los Goebels de hoy se llaman “formadores de opinión”, ejercitan la demagogia ante masas a las que han venido desinformando desde hace tiempo so pretexto de privilegiar el consumismo, el individualismo, el desinterés por el compromiso con sus pares y el medio ambiente que, aunque lo ignoren, deben compartir.
No son tiempos de grandes lecturas ni de grandes pensadores, y ni hablar de grandes dirigentes. Igual que comida de fast food, la educación y la información llegan casi digeridas y el olor a podrido se oculta en atractivos envoltorios. El acelerador constantemente presionado, no permite a los hombres detenerse a mirar el mundo que les rodea, pensarlo, repensarlo. En frente de Occidente, el atraso provocado, fomentado desde unos pocos amos que ostentan el poder traspasado generación tras generación, sumergen a millones de seres humanos miles de años en la historia. Analfabetizan en el culto al odio. La vida no es un valor en sí, y todos estos padecimientos no son atribuibles al “imperialismo”. Ni las luchas intestinas son revolucionarias, ni “liberación o dependencia” movilizan las ideas.Es la barbarie de las civilizaciones.
La única democracia en oriente medio es insultada de fascista.
Nuestro ejército de defensa, son nuestros hijos, son los padres de familia convocados como reservistas los que caen en el frente de batalla. Ellos, las mujeres y los hombres de nuestro pueblo, nuestro ejército de defensa, son descriptos dantescamente como una gran máquina de destrucción que pisotea inocentes, indefensos, desprotegidos.
Aquí en el norte de Israel, las ciudades atacadas por las katiushas disparadas por la banda criminal de Hezboláh, ASESINAN A CIVILES. Y no morimos más, porque durante estos últimos seis años que desde el otro lado de la frontera se construían túneles y bunkers, se aprovisionaban de miles de misiles y se adueñaban del sur del Líbano ante la inoperancia de los observadores de la ONU, nosotros construíamos nuestras casas con refugios, hasta el hospital, para protegernos del ataque que un día lanzarían contra nuestras poblaciones. Sepa el mundo, quiera saber: Hezboláh asesina civiles israelíes y también libaneses.
Los tres monos sabios están abocados a redactar su historia para la historia después de esta guerra iniciada 58 años atrás.
Pero hay una luz de esperanza, eres tú lector.
מאת רוברטו סנצ’ס
שלושה קופים חכמים ואני
אחד שותק, אחר מעדיף לא לראות והשלישי לא רוצה לשמוע, ואני לבד, על הבמה, הדמות הראשית במונולוג שהכריחו אותי להיות בו, בגלל שם לא רוצים להיות דמויות ראשיות בדיאלוג, הם העדיפו את הביקורת ההורסת. אבל יש אור של תקווה, זה אתה הקורא.
הגאבלס של היום נקראים נקראים “בוני הדעת”, מתרגלים את הדמגוגיה בפני עמים אותם מרמים מזמן, במטרה לשים במקום הראשון את הצריכה, העצמיות, חוסר העניין בהתחייבות עם הזולת והסביבה, שלמרות שלא מתייחסים אליה, חייבים לחלוק.
אלו לא זמנים של קריאה רבה, או של חושבים גדולים, ולא לדבר על מנהיגים גדולים. כמו אוכל פסט פוד, החינוך והידע מגיעים כמעט מעוכלים וריח הריקבון מסתתר בעטיפות יפות. המאיץ הלחוץ בקביעות, לא נותן לבני האדם לעצור להסתכל על העולם, לחשוב אותו ולשחוב אותו שוב.
ממול למערב, האיחור המגורה, מיוזם מכמה בעלים שמתרברבים מהכוח המורשה דור אחר דור, מטביעים מיליוני בני אדם אלפי שנים בהסטוריה. מלמדים את השנאה כמתורבת. החיים לא ערך בפני עצמם וכל הסבל הזה לא באשמת “האימפריאליזם”. אפילו הקרבות הפנימיים הם לא מהפכניים, לא חירות ולא תלות מניעים את הרעיונות. זו הברבריות של הציביליזציות.
הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון מקוללת מפשיזם.
צבא ההגנה שלנו, הם הילדים שלנו, הורי המשפחה הנקראים כחיילי מילואים אלה שנופלים בחזית הקרב. הם, הנשים והגברים של עמנו, צבא ההגנה שלנו, מתוארים בגיהום של דנטה כמכונת הרס גדולה שדורכת על חפים מפשע, חסרי הגנה. כאן בצפון ישראל, הערים הפגועות מהקטיושות הנורות על ידי הארגון הקרימינלי חיזבאללה, רוצחים אזרחים. ואנחנו לא מתים יותר, כי בששת השנים האחרונות מהצד השני של הגבול נבנו מנהרות ובונקרים, הסתפקו באלפי טילים והשתלטו על דרום לבנון לפני האי-פעילות של צופי האו”ם, אנחנו בנינו את הבתים שלנו עם מקלטים, אפילו הבית חולים, כדי להגן על עצמנו מהתקיפה שיום אחד ישליכו נגד היישובים שלנו. שיידע העולם, שירצה לדעת: חיזבאללה רוצח אזרחים ישראלים וגם לבנונים.
שלושת הקופים החכמים עסוקים בלחבר את הסיפור שלהם בשביל ההסטוריה אחרי המלחמה הזאת שהתחילה לפני 58 שנים.
אבל יש אור של תקווה, זה אתה הקורא.
